גיזום ועיצוב עצים צעירים
לגיזום ועיצוב עצים צעירים יש מספר מטרות: חיסכון בגיזום ענפים גדולים בעתיד ובכך מניעה של פצעי גיזום גדולים אשר עלולים לקצר את חייו של העץ . פצעי הגיזום עלולים להוות כניסה לרקבונות ופטריות ולהביא לפגיעה ושחיקה של העץ. קשירתו של העץ והכוונה של השלד הצעיר חשובה להתפתחות נכונה של העץ ומסייעת לעץ ביצירת שלד יציב וחזק המורכב מגזע מרכזי שיוכל לעמוד בפני הרוח לאורך שנים. טיפוח העץ על גזע גבוה מאפשר שימוש בשטח מתחת לעץ והנאה מצילו של העץ.
על מנת להביא את העץ למצב של שלד חזק ויציב יש מספר כללים שחשוב להקפיד עליהם בגיזום העץ הצעיר. חשוב להקפיד על גזע מרכזי מוביל ועל שלושה עד חמישה ענפי שלד צדדיים – זרועות היוצאות מהגזע. יש להשתדל עד כמה שאפשר שהזרועות יפנו לארבע רוחות השמיים באופן מאוזן. חשוב גם להקפיד על גבהים ומרחקים של הענפים. הקפדה על כל הכללים יביאו לצמיחה נכונה ובריאה של העץ ותאריך את חייו .
לגיזום נכון של העצים יש חשיבות רבה
השמירה על העצים הינה ע"י טיפול נכון בהם הכולל גיזום נכון ע"י אנשי מקצוע, טיפול במזיקים, פצעים, מכות או שברים ועוד. לגיזום נכון של העצים ישנה משמעות רבה באריכות חייו של העץ וחשיבות רבה גם לבריאותו של העץ. למרות שיש לגיזום מספר כללי יסוד חשובים, עדיין בעצים שונים יש צורך בגיזום שונה בגלל סוג העץ, גודל הנוף, מקום הימצאו של העץ, מידת רגישותו של העץ לשברים, התאמה לנוף, גיל העץ ועוד.
חשוב לבחור ענפי שלד נכונים אותם משאירים ע"מ להבטיח את המשך צמיחתו הנכונה של העץ. לעתים במצבים של ענפים אשר עלולים לקרוס כתוצאה מריקבון או כי אינם חזקים מספיק ניתן לטפל גם בדרך של חיזוק ענפים באמצעיים טכניים ולאו דווקא בדרך של גיזום הענפים. לפני הגיזום יש לבחון את העץ על מנת להחליט על אופן הגיזום הנכון ולהתאימו לעץ. חשוב לזכור לטפל בעצים בכבוד המגיע להם ולא לוותר עליהם בקלות.
מטרות הגיזום החשובות ביותר
- צמיחה בריאה יותר של העץ ושמירה על חסינותו.
- בניית שלד בריא וחזק לעונה הבאה וכמובן גם לשנים הבאות.
- הורדת ענפים פגועים וחולים.
- דילול הנוף של העץ על מנת לאפשר כניסת אור ואויר למרכז העץ אשר תורמת לצמיחת ענפים חדשים.
- הרחקת ענפי העץ ממבנים, גגות, קווי חשמל ומפגעים נוספים אחרים.
- הרמת הנוף של העץ ע"מ לאפשר מעבר מתחת לנוף העץ.
מועדי גיזום הנכונים
עצים נשירים עומדים בחורף בשלכת: יש לגזום את העצים בסוף ינואר עד תחילת מרץ לפני הלבלוב. העצים במצב של תרדמה ושלד העץ החשוף מקל על בחירת הענפים שיש לגזום. דוגמאות: אזדרכת, מיני אלה, עצי אלון נשירים כגון: התבור, אנגלי, השעם, מיני מיש כגון: בונגה ודרומי, מיני ערבה, פקן תרבותי, מיני צפצפה, תות שחור, תות לבן ועוד. עצים נשירים עמידים יותר לפגעי החורף והשלג
עצים נשירים מותניים עומדים בחורף הישראלי בשלכת למרות שבארץ מוצאם אינם נשירים: נגזמים באביב לאחר שחלפה סכנת הקרה. דוגמאות: אלביציה צהובה, בומבק הודי, מכנף נאה, צאלון נאה, פיקוס השקמה, סיגלון (ז'קרנדה חדת עלים), מיני שיטה ועוד.
עצים הנגזמים לאחר הפריחה: יש לגזום לאחר שהסתיימה הפריחה. דוגמאות: דובדבן (שזיף) יפני, מגנוליה גדולת פרחים, רובינייה בת השיטה. ישנם עצים אשר ניתן לגזום במספר מועדים כלומר גם לפני הלבלוב וגם לאחר הפריחה. דוגמאות: אלביציה ורודה, אלביציה לבנה, גרווילאה חסונה, מכנף נאה ועוד.
עצים תדירי ירק – מחליפים עלים במשך השנה: יש לגזום בעונת הלבלוב, בד"כ בסתיו יש לבלוב קטן אך באביב יש לבלוב גדול. דוגמאות: הדר חושחש והדר לימון, זית, חרוב מצוי, מיני פיקוס, שסק בוגר ועוד.
עצים מחטניים: נגזמים בד"כ בחורף. דוגמאות: מיני ארוקריה, מיני ברוש, מיני אורן, מיני ארז ועוד.
עצי פרי הדר: מומלץ לגזום ולסלק ענפים יבשים לאחר קטיף הפרות. דוגמאות: תפוז, קלמנטינה, אשכולית, פומלית ועוד.